היסטוריה יהודית בהר חברון

ההתיישבות בדרום הר חברון - סקירה היסטורית

בדרום הר חברון אנו מוצאים התיישבות יהודית כבר מימי יהושע, ביהושע פרק טו' (פרק נחלת יהודה ) מוזכרים הישובים כרמל, מעון, זיף, יוטה ועוד, הכפרים הערביים כיום בדרום הר חברון יושבים על גבי אתרים אלה ומשמרים בשמותיהם את שמות הישובים מתק' התנ"ך. בהיותו אזור ספר המרוחק מעין השלטון שימש האזור כמרחב פעולה לבריחתו של דוד מפני שאול, פרקים רבים בספר שמואל א' מתארים את מנוסתו של דוד למדבר זיף, מדבר מעון ומדבר עין גדי המזרחי יותר ,אף נבל הכרמלי היושב במעון ומעשהו בכרמל מנסה להוריד את דוד מגדולתו ולהזכיר לו בידי מי השלטון בימיו " היום רבו העבדים המתפרצים איש מפני אדוניו ... " (שמואל א , כה' ). 

סוף ימי בית ראשון עם חורבנה של ירושלים ע"י נבוכדנאצר נחרבו גם הכפרים בדרום הר חברון ותושביהם הוגלו בבלה ביחד עם גולי ירושלים, את האזור תפסו האדומים שאף סייעו לבבלים בחורבן חבל הארץ הדרומי, על כך ניתן ללמוד מאוסטרקונים שנמצאו בתל ערד ומספר עובדיה . 

פריחה נוספת של דרום הר חברון מתרחשת בתק' המשנה והתלמוד (תק' ביזנטית) הן מהממצא הארכיאולוגי הרב שנמצא באזור והן מכתבים בני אותה תקופה אנו לומדים על קהילות יהודיות גדולות שחיו ופעלו באזור. 
בספרו האונומסטיקון - ספר השמות , מזהה אובזביוס אב הכנסייה מקיסריה את האתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם הישובים בשטח בני זמנו (המאה הרביעית ) בדרום הר חברון מזכיר אובזביוס 7 כפרים יהודיים - כרמל , יוטה , ענים התחתונה , אשתמוע , רימון , תלה ועין גדי כמו כן הוא מזכיר גם 2 כפרים נוצרים - יתיר וענים העליונה . אל האונומסטיקון מתווספים סקרי השטח והחפירות הארכיאולוגיות בעשרות השנים האחרונות המלמדים על קהילות רבות באזור שלא הוזכרו בחיבורו של אובזביוס , לדוגמא העיירה הגדולה סוסיא עם בהיכנס והפסיפסים המפוארים שבה דבר אשר לא מטיל ספק ביהדותה של סוסיא.

עיון בדברי חז"ל מתק' המשנה והתלמוד מראה שאזור זה נקרא "דרומא" או "דרומה" , הכתיב היווני מסגיר שהאות ד' נוקדה בקמץ , זהו בעצם התרגום ל"הדרום" , במקורות רבים משמש הציון הגיאוגרפי "הדרום" את יהודה כולה , כפי שכינוה חכמי הגליל . עם זאת ישנם מקורות המכוונים לדרום הר חברון בלבד . גם אובזביוס שהוזכר לעיל השתמש במושג זה האונומסטיקון "ויש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניה ט' מילין מחברון דרומה ".

בתחילת אגרת המופיעה בתוספתא (סנהדרין ב,ו ) ונשלחה ע"י רבן גמליאל והזקנים מירושלים ליהודים ברחבי הארץ והעולם נאמר " לאחנא בני גלילה עילאה (גליל עליון ) ולבני גלילה תחתא (תחתון ) ולאחנא בני דרומא עילאה (עליון ) ובני דרומא תחתא שלמיכון יסגא.." נהוג לזהות את הדרום העליון כמקום הגבוה - אזור דרום הר חברון ואת הדרום התחתון כאזור דרום שפלת יהודה (קיבוץ להב , שומריה ועוד ) בהשוואה דומה לגליל העליון ולגליל התחתון . 

במאה ה- 9 מסתיים פרק מפואר בחיי היהודים באזור דרום הר חברון , כל הקהילות הגדולות של תק' המשנה והתלמוד נעלמות ועד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו יהודי הדרום בתק' זו . את מקומם של בהכנס תופסים מסגדים ועמם אוכלוסיה חדשה - המוסלמים , יתכן שיהודי הדרום בורחים מפני האסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בספר עם כניסת האסלאם .