עתניאל הוקם ב- ד' בחשוון תשמ"ד (11.10.1983)

בשנת תש"ם (1980) היה בהר חברון יישוב אחד בלבד – בית יתיר. בכל יש"ע היו כעשרים יישובים. מספר משפחות מבאר שבע החליטו לנסות ולהקים גרעין להתיישבות בהר חברון. השמועה עברה מפה לאוזן בציבור הדתי בבאר שבע.

לחוג הבית הראשון הגיעו שתי משפחות בלבד. לאט לאט גדל הגרעין לעשרים משפחות. פינוי ימית ומלחמת של"ג שפרצה בשנת תשמ"ב (1982) לא היטיבו עם המצב.

מזכירות הגרעין חיפשה אתר להקים בו את היישוב. בחורף תשמ"ג (1983) עלו חברי הגרעין לבדוק אפשרויות התיישבות במספר אתרים: סוסיא, רכס עומרים ויער רבוד הנמצא מערבית לצומת עתניאל. בסופו של דבר החליט הגרעין יחד עם נציגי אמנה והמועצה, לבחור בגבעה הצופה אל נחל חברון ואל הכפר רבוד. הכפר רבוד ממוקם על חורבות העיר דביר המקראית היא קריית ספר המוזכרת בספר יהושע (ט"ו, ט-יט)ובספר שופטים (א', יא-טז). היישוב – עתניאל – נקרא על שמו של השופט עתניאל, עליו מסופר שכבש את דביר: "וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ"(שופטים א', יג).

להשלמת התנאים הדרושים להקמת היישוב, היה צורך לרכוש מאחד מערביי האזור קרקע חקלאית שנמצאה במרכז היישוב המתוכנן. לאחר שאותר בעל הקרקע ולאחר משא ומתן ממושך נרכשה הקרקע על ידי מנהל מקרקעי ישראל ונפרצה הדרך להקמת היישוב. הייתה זו אולי רכישת הקרקע הראשונה בהר חברון מאז רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה, בבחינת מעשה אבות סימן לבנים.

כדי להביא לידי ביטוי מעשי ובאופן מיידי את הבעלות על הקרקע, הוחלט להעלות למקום היאחזות נח"ל. בחודשי האביב ביקרו במקום חברי הגרעין וצפו בפריצת הדרך לגבעה, בהקמת מבני ההיאחזות (מבני המועצה כיום) ובהקמת מגדל המים. ביום ט"ו באב תשמ"ג (25.7.1983), עלתה על הקרקע היאחזות הנח"ל "דורית" שאוישה על ידי גרעין נח"ל של השומר הצעיר.

לאחר שבסוכות תשמ"ד התקבל אישור לעליית הגרעין למקום, עלו בד' בחשוון תשמ"ד (11.10.1983) שמונה משפחות ראשונות על הקרקע. אפילו קרוואנים לא היו לרשותם. מבנים בני 22 מ"ר, שכונו בשם "בראונים", על שם אורי בר-און עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, קיבלו את פני הבאים. רק המשפחה הגדולה ובה ארבעה ילדים זכתה לקבל קרוואן של שלשה חדרים. החיים התנהלו בשותפות. בחדר האוכל של ההיאחזות - בניין המועצה כיום - אכלו את סעודות השבת המשותפות, כל משפחה מביאה את תבשיליה. כל מכונות הכביסה רוכזו יחדיו לחדר כביסה משותף, אבל עבדו אחת אחת כי לא היה מספיק חשמל. במבנה אחר רוכזו מספר מכונות תפירה והנשים שבחבורה ישבו יחדיו לתפור ולפטפט.

הגרעין הראשון של עתניאל התאפיין מראשיתו במגוון האוכלוסייה שבו - כל עדות ישראל חברו יחדיו בגרעין עתניאל. גם פער הגילים חגג והיה הפרש של עשרים שנה בין המשפחה הבוגרת לצעירה.

בשנת תשמ"ה (1985) עברו המשפחות הראשונות מהקרוואנים לאשקוביות שנבנו על ידי משרד השיכון לאורכו של כביש מעגלי. עד לשנת תשמ"ז (1987) היו ביישוב חמש עשרה משפחות. שתי פעולות שננקטו באותה תקופה סייעו ליישוב לפרוץ קדימה ולהתפתח. הפעולה הראשונה הייתה העברת משרדי המועצה האזורית, שפעלו עד אז בקרית ארבע, לעתניאל. בעקבות המועצה הגיעה מאוחר יותר גם "החברה לפיתוח הר חברון" העוסקת במערך התחבורה ובפיתוח היישובים בהר. הפעולה השנייה הייתה הקמת כולל ביישוב - בית ועד לתורה. כתוצאה משתי פעולות אלה, נקלטו משפחות חדשות, הגיעו ליישוב משפחות צעירות של אברכים וקול תינוקות חזר להישמע ברחובות היישוב. לימים התפתח הכולל והתווספה לו ישיבת הסדר ששמה הייחודי יוצא למרחקים בזכות אופן הלימוד והאווירה החסידית שבה. הישיבה מעודדת את תלמידיה לעסוק בתחומי תרבות, כתיבה ומוזיקה. כיום נחשבת ישיבת עתניאל לאחת מישיבות ההסדר הגדולות והיא התרחבה למוסדות נוספים: שלוחה של מכללת יעקב הרצוג ומדרשה לפיתוח מודעות יהודית. הישיבה מתאפיינת בגישה דתית-לאומית הפתוחה למודרניזציה, לתרבות הכללית ולדעות שונות בתוכה, דבר המתבטא בסגל הרבנים המלמדים בה הבאים מכל קצוות הקשת.

כיום לומדים בישיבה כארבע מאות תלמידים. רבים מבוגריה מתחתנים וקושרים את עתידם עם עתניאל בפרט ועם הר חברון בכלל. בשנת תשנ"ט (1999) נחנך בית מדרש של הישיבה במבנה אדריכלי מיוחד הנראה למרחוק ובשנת תשס"ה (2005) הוקמה במקום ישיבה תיכונית.

בערב שבת כ"ג בטבת תשס"ג (27.12.2002), בעת סעודת שבת, נכנסו שני מחבלים למטבח הישיבה ורצחו את ארבעת תורני המטבח שהיו במקום, נעם אפטר, יהודה במברגר, צביקה זימן וגבריאל חוטר הי"ד. לפני שנהרג הצליח נעם אפטר לנעול את הדלת המפרידה בין המטבח לחדר האוכל בו היו באותה עת עשרות מתלמידי הישיבה, ובכך מנע פיגוע גדול יותר. בקרב שנערך במקום, בהשתתפות תלמידים מהישיבה וחיילים שנזעקו למקום, נהרג אחד מהמחבלים. השני נהרג לאחר מרדף לכיוון ד'הריה.

בשנת תשנ"ו (1996) החל היישוב בהקמת שכונה חדשה בגבעה הנמצאת בסמיכות לו ממזרח. בתחילה הוצבו במקום קרוואנים ומאוחר יותר נבנו על הגבעה בתי קבע ונסלל אליה כביש. כיום השכונה היא חלק אינטגראלי מעתניאל והיא נקראת "נחלת עמי" על שמו של הרב עמי עולמי הי"ד, שנרצח בפיגוע בדרך מקרית ארבע לעתניאל בשנת תשנ"ה (1995).

ילדי עתניאל לומדים עד כיתה ו' בבית ספר יסודי "דביר" הנמצא במקום. לבית הספר מגיעים גם ילדים מעומרים - גרעין מורג, ממצפה אשתמוע ומנגוהות. בשנת תשס"ו (2006) נחנך מבנה הקבע לבית ספר. היישוב כיום מהווה אבן שואבת לצעירים המעוניינים בחיים ביישוב שיש בו אוירה טובה ורוח של תורה.