דרום הר חברון בימינו
1200 שנה חולפות והיהודים שבים לאזור דרום הר חברון , בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה - 20 מוקמים גרעיני התיישבות בירושלים ובקרית ארבע אשר כיוון עליתם הוא דרום הר חברון , הישוב הראשון שמוקם הוא בית יתיר , ראשית העלייה הייתה אל מחנה יתיר בתוך יער יתיר ומשם עברו למקומם הקבוע ע"י חורבת לוציפר ומשטרת לוציפר . בהמשך מוקמים הישובים מעון , כרמל , סוסיא , עתניאל , בית חגי ,תלם , שמעה ועוד . כיום במועצה האזורית הר חברון ישנם 15 ישובים מכל מגוון הקשת החברתית בישראל , ישובים קהילתיים , חילוניים , דתיים , שיתופיים - חקלאיים , חוות ומצפים .
אזור גיאוגרפי
דרום הר חברון הינו החלק הדרומי של הרי יהודה ולמעשה היחידה הגיאוגרפית הדרומית ביותר בחבלי ההר המרכזי . הקמר הגיאולוגי הראשי - קמר חברון הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה (בתוכה גוש עציון ) מתפצל מדרום לחברון לשלושה קמרים , קמר מעון במזרח , קמר דהריה במערב ובניהם קמר קטן יותר - קמר יטה . בין הקמרים נמצא קער סמוע עם המסלע הקרטוני וכיסוי הנארי שבו . אדמת האזור רנדזינה חומה - אפורה ירודה באיכותה מאדמת הטרה - רוסה שנמצאת בשאר חבלי ההר .
דרום הר חברון מוקף משני עבריו במדבריות , בדרומו הנגב ובמזרחו מדבר יהודה - מדבר בצל גשם , הקרבה לשני המדבריות משפיעה מאוד על אקלים האזור ומתוך כך על הצומח , החי והאדם באזור.
בנוסף למיעוט הגשמים (כ- 300 מ"מ בממוצע בשנים האחרונות ) גם מקורות מים יציבים כמעיינות ובארות נדירים בו , מס' מעיינות זעירים נמצאים בזיף ובכרמל . תושבי האזור לאורך כל התקופות התקיימו על מי גשמים שנאגרו בבורות אותם חצבו בסלע הקרטוני .
התנאים הייחודיים של המסלע , הקרקע המשקעים ומיעוט מקורות מים יציבים עיצבו את אזור דרום הר חברון כאזור מובהק של ספר המדבר .
האקלים
אזור ספר המדבר נתון לשינויים ותנודות בהתאם לשנות ברכה ובצורת , לעיתים רצועת הספר "משתלטת" על המדבר עקב ריבוי גשמים ולעיתים בעיקר בשנות בצורת הספר הופך למדבר .ע"פ המקרא אזור הספר נקרא "הכרמל " ,תופעת התרחבות והצטמקות הספר מוכרת גם בדברי הנביאים "והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב " (ישעיה לב , יג' ) הנביא מדבר בפסוקים אלה על זמני שלום וגאולה , בעת חורבן התהליך הוא הפוך "והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל . . . " (ישעיה לג' ) .
הקרבה למדבריות השפיעה על תנאי הביטחון באזור לאורך כל העת העתיקה , כחבל ספר שבו מתרחש המאבק המתמיד בין "המזרע לישימון " היה האזור זירה למאבק אנושי בין החקלאיים תושבי הקבע לבין נוודי המדבר אשר פשטו בשנות בצורת ובעתות מצוקה על יישובי הקבע .