פגיעות אורתופדיות - חלק שלישי

להשלמת הטיפול בשברים "פשוטים" רק נגיד מילה על נושא הקיבוע.
הוותיקים שבינינו וודאי זוכרים כמה נפח עיוני ומעשי תפס הנושא הזה בקורסי ההכשרה השונים. גם בספרי העזרה ראשונה הוקדשו אין ספור עמודים שמסבירים וממחישים כיצד בדיוק מקבעים נקע בקרסול ואיך לפרוש קיבוע מיתלה לאמה.
בספר "החובשת הקרבית" (ניתן להשיג אצלי, מהדורה אחרונה מ 1949) פרושות שיטות הקיבוע והטיפול בשברים על פני 25 עמודים!!! בעוד שהטיפול במגוון מצבי חוסר הכרה מסתכם ב 4 עמודים בלבד...
ב"ה התקדמנו מאז, גם בגלל שאנחנו יודעים מה לעשות במצבי חירום אחרים, אבל בעיקר-בגלל שאין מה ,"לחפור" בשברים. הקו המנחה הוא מינימום תזוזה, וממילא-קיבוע בתנוחה בה הפצוע נמצא, ובתנוחה בה הכי נוח לו. איך לעשות את זה? זה כבר תלוי בכושר האלתור והדמיון. בכל אופן, הנקודה המרכזית שאנו צריכים לזכור שמרבית הפצועים "מקבעים את עצמם", הם שומרים על הגפה ומונעים תזוזה, לא בגלל שהם חכמים גדולים-אלא פשוט אחרת זה יכאב להם. 
באמבולנס קיים סד קיבוע. הוא מתאים בעיקר ליד, ובינינו-הוא לא ממש מתאים לכלום. לכן, לאחר ההשתלמות השנתית האחרונה וההכשרה שהועברה בנושא-הכנסנו לערכות הכוננים ולאמבולנסים (בתיק חבישה)-sam splint, סד מתכוונן שניתן לעצב לאורך והצורה של הגפה, ובעזרת תחבושת אלסטית סביבו-לקבע את השבר בצורה מיטבית ולהפחית תזוזה בצורה משמעותית.
תנסו, תשקיעו בקיבוע טוב ותראו שמרבית הפצועים האלו כבר לא יצטרכו משככי כאבים משמעותיים.   
תסלחו לי על הסרטון הגרוע, אבל למי שלא זוכר מההשתלמות השנתית-תזכורת איך להשתמש בזה (הכי חשוב-תשקיעו 2 ד' בעיצוב, בהתאמה לגפה-זה הדבר המשמעותי ביותר, לפני שאתם מקבעים עם התחבושת אלסטית): https://www.youtube.com/watch?v=YRJzZ95Ddoc

לאחר הסקירה הארוכה והמתישה הזו-בואו נדבר על פגיעות גרמיות ספציפיות, לפי הסדר:
ראש: אין לנו מה לדבר כ"כ, ברור שהבעייה של פצועים כאלו היא הרבה מעבר לשבר בגולגולת-כפי שדיברנו ב https://www.hrhevron.co.il/394/
חזה: כבר דברנו בהרחבה על כל הנושא של פגיעה בצלעות, לא זוכרים? הנה https://www.hrhevron.co.il/463/

רגע לפני שנדבר על פגיעות בעמ"ש-נזכיר פגיעה נפוצה וחשובה: שבר בצוואר ירך. השבר הזה נפוץ בעיקר במבוגרים (קשישים), עם הידלדלות של העצם (וממילא-ירידה בחוזק שלה) שנופלים ושוברים את ראש עצם הירך (הפמור), בזווית החיבור לעצמות האגן.

למה זה מרגש אותנו ואנו מייחדים לכך התייחסות ספציפית?
א.    כי זה נפוץ, זה שבר "קלאסי" בקשישים שנפלו בבית.
ב.    כי זה שבר שהסיבוכים שלו קשים, ממש קטלניים במידה והוא לא מטופל. עד כדי כך שזה אחד הפרמטרים שהוכנסו לתוכנית "מדדי האיכות" של משרד הבריאות במדידה של כל בתי החולים (הכנסה לניתוח בתוך מקסימום 48 שעות).
ג.    כי זה שבר שפשוט לזהות אותו.

אז איך חושדים (אנחנו רק חושדים, בבית חולים לאחר הדמייה קובעים אבחנה) בשבר כזה?
מלבד סיפור מקרה של נפילה וכאבים משמעותיים-ישנם 3 פרמטרים, אבל לנו מספיקים השניים הראשונים:
1.    קיצור גפה-הגפה השבורה קצרה יותר ביחס לזו הבריאה, ממש כך. זה בולט לעין כשמשווים ביניהם.
2.    מנח-הגפה השבורה נמצאת במנח לא טבעי, לרוב-כאשר כף הרגל מוטה הצידה, לחלק החיצוני.
3.    כאב בתזוזה-תנועות גלגול של הירך מפיקות כאב. תוותרו על הבדיקה הזו, כואב להם גם בלי זה. יש לכם לב, אתם לא אורטופדים.
הנה תראו פה בתמונה את רגל שמאל קצרה יותר מרגל ימין, אומנם שינוי המנח לא בולט פה מספיק אבל את "קיצור הגפה" מזהים היטב:

WhatsApp Image 2020-02-04 at 15.05.43.jpe


 

שבר בצוואר ירך כואב. המטופל לא יכול לעמוד או לדרוך, וכאן בהחלט נדרש בד"כ פרוטוקול כאב. זה מטופל שנעדיף לטפל בכאב גם על חשבון זמן הפינוי-שאינו משמעותי בהיבט לוחות הזמנים שלנו.

נקודה חשובה שצריך להזכיר, במיוחד עם כניסתנו לחורף-את הפגיעה הזו אנו פוגשים לא פעם בסיפור מקרה של מבוגר שגר לבד ולא עונה בבית ("חשש חיי אדם"). השבר הזה מנטרל אותם לגמרי, ולפעמים-אפילו להגיע לטלפון הם לא מצליחים. לא פעם נגיע למבוגר כזה, שנפל באמצע הלילה ונשאר כך על הריצפה עד הבוקר, כשהמטפלת הגיעה ומצאה אותו, על הריצפה, כאוב, מתבוסס בשתן, מושפל, ובעיקר-בהיפוטרמייה. כחלק מהטיפול חובה להבין כמה זמן הוא שוכב כך, בהיבט של חימום, מתן נוזלים וכדומה, ובעיקר-הבנת הסיטואצייה. 

לסיכום, מם מצויין שמסכם את 3 הסימנים:

WhatsApp Image 2020-02-04 at 15.07.29.jpe