הרעלות

ממשיכים מצבי חירום כלליים בחולה, והפעם-הרעלות.

האמת, שזה נושא רחב מאוד. 
באופן כללי נאמר שחשד להרעלה יעלה כאשר יש סיפור מקרה (המטופל או המשפחה מספרים) / סימנים סביבתיים (חפיסות כדורים / נוזלים / מזרק) וכן בכל אירוע לא ברור.
הגעתם למטופל שמשהו בו לא מסתדר-תחשבו על הרעלה.
חדירת חומר רעיל לגוף יכולה להתרחש דרך העור, בבליעה למע' העיכול, בשאיפה למע' הנשימה, או בהזרקה למע' הדם. לכל חומר-השפעה אחרת, ולכל צורת חשיפה-מהירות השפעה שונה.


למרות זאת, פטור בלא כלום אי אפשר ולכן נזכיר 3 הרעלות נפוצות יחסית:

הרעלת אקמול:
עקב זמינות התרופה (מצוייה בכל מקום, ללא מרשם) מרבית ממקרי הנסיונות האובדניים משלבים גם תרופה זו. אקמול ברמות גבוהות עלול לפגוע בכבד (במבוגרים-מעל 7 גרם, שזה בעצם 14 כדורים) והייחודיות בהרעלה זו שהיא שקטה .
המטופל בלע כמות גדולה אבל הוא נראה בסדר גמור, בהכרה מלאה, ואפילו בלי כאבי בטן בשלב ראשון.
פשוט כלום.
אבל הנזק מתחיל להתרחש.
לכן, חייבים לפנות אותו למיון. במיון יבצעו בדיקה של רמות אקמול בדם, ובמידה וימצא ערך רעיל-הוא יטופל בתרופה שתגן על הכבד מפני הפגיעה (אציטיל ציסטאין).

הרעלת אופייאטים:
אופייאטים הוא שם המשפחה לסמים מטשטשים ומשככי כאבים, ביניהם-מורפיום, פנטניל, הירואין, קודאין ועוד.
מינון יתר מסם זה נפוץ בקרב "משתמשי רחוב" והוא יתבטא ב 3 סימנים אופייניים:
1. דיכוי הכרתי, עד חוסר הכרה מוחלט.
2. דיכוי נשימתי, גם בקצב הנשימה (המטופל יהיה ברדיפנאי) וגם בעומק הנשימה.
3. אישונים מכווצים, וכמעט לא מגיבים ("אישוני סיכה").
זהו מצב מסכן חיים ברמה המיידית, ודורש תמיכה נשימתית (מסיכת חמצן, ובמידת הצורך גם סיוע נשימתי עם מפוח) ומתן אנטידוט שיבטל את השפעת הסם ובעיקר את הדיכוי הנשימתי.
אנטידוט זה (נלקסון / נרקאן) קיים כבר ברמת האט"ן ולא רק בביה"ח.
הנה אפשר לראות בצורה יפה בסרטון את המטופל מחוסר הכרה עם דיכוי נשימתי, הצוות מתחיל סיוע נשימתי ואז נותן אנטידוט (נרקאן) עם מתאם נזאלי (מקובל כאשר אין גישה ורידית).
אלא שהם עושים זאת בצורה לא מבוקרת, ובמקום לתת מנה מבוקרת שתשפר את המצב הנשימתי (זה מה שאנחנו מחפשים) אבל לא תגרום לו להתעורר לגמרי-הם נותנים מנה מלאה, והמטופל מתעורר ולא מרוצה מהסיטואצייה...
http://amitai-net.co.il/n11/page/p5-63.asp

הרעלת בנזודיאזפינים:
בנזודיאזפינים הוא שם המשפחה לתרופות מרגיעות ומרדימות, ביניהן נמצא את הדורמיקום, בונדרמין, קלונקס ועוד.
תרופות אלו גורמות לדיכוי הכרתי וכן לירידה בלחץ הדם.
אנו עלולים להיתקל בהרעלה זה במקרים של נסיונות אובדניים, ובהחלט זה חלק מהאבחנה מבדלת אצל מטופל עם דיכוי הכרתי ששללנו היפוגליקמייה (ע"י מדידת סוכר) ומינון יתר אופייאטים (ע"י בדיקת אישונים).
ע"מ לאבחן הרעלה זו יקחו בביה"ח בדיקת שתן, ובמידה וימצא בבדיקה ערך גבוה-הוא יטופל באנטידוט (פלומזוניל / אנאקסט).

לסיכום,
ברמת השטח, הטיפול בהרעלה יכלול בשלב הראשון הפסקת החשיפה / ההרעלה (לדוג'-הורדת מדבקות פנטניל מפרישות תרופה), בשלב השני טיפול תומך (לדוג'-העשרה בחמצן במקרה של דיכוי נשימתי), ובשלב השלישי מתן אנטידוט (לדוג'-מתן נרקאן).

בהערכה גדולה על כל תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון