חלק חמישי

יאלללה, מצבי חירום לבביים- כבר רואים את הסוף.

דברנו על הטיפול ברמת ה BLS, לפני שנעבור לטיפול ברמת האט"ן (ALS) והיחידה לט"נ לב (ICCU)-נסגור את החידה מהפעם הקודמת:
אז בויזה כתוב שהחולה "קיבלה אספירין", רק המוקדן כנראה היה עייף ולא שם לב שנלחץ לו ה capslock.
כפי שהזכרנו, חשוב לשים לב לכך ולברר עם המטופל כדי לדעת אם יש צורך להשלים מינון.

אז הטיפול באט"ן מתבסס כמובן על הדברים שהזכרנו בפעם הקודמת (הרגעה והפסקת פעילות, אספרין, ניטרטים) ובנוסף:
א. הפרין.
הפרין זו תרופה שמתערבת בתהליך הקרישה, לא מאותה משפחה של האספרין וגם לא באותה דרך, אבל המטרה זהה. התרופה הזו ניתנת לוריד וחשוב לברר לפני מתן שלה שאכן אין חשש לדימום שיוחמר בעקבות המתן שלה.
ב. אופייאטים.
מורפיום / פנטניל (אותה משפחה), המתן שלהם הוא חלק מהטיפול בכאב ובעיקר כחלק מההרגעה והפחתת החרדה. אנחנו רוצים את החולים האלו רגועים, וכפי שהרחבנו-למנוע עומס על הלב בעקבות עודף פעילות.
ג. הכי חשוב, אק"ג.
רגע לפני שאתם קופצים עלי שאק"ג זה כלי אבחנתי ולא כלי טיפולי-נכון, אבל לא לגמרי.
באמת אק"ג הוא כלי אבחנתי, אבל יש לו משמעות אדירה לטיפול. ב ACS, הוא הכלי המרכזי שמניע את כל המערכת. בסופו של דבר, הטיפול המשמעותי הוא צנתור (עוד רגע נרחיב עליו) ובשביל להגיע אליו, ובעיקר בשביל לחסוך זמן ועיכוב במיון-צריך  לזהות אוטם באק"ג.
לכן, עם כל הכבוד להפרין ולאופייאטים, הדבר החשוב ביותר באט"ן הוא היכולת לבצע אק"ג, לזהות אוטם, להעביר ליחידה ולהקפיץ צוות צנתור שימתין לו בחדר צנתורים.
מעבר לכך, כמובן שהניטור באט"ן הוא רציף ובמידה ויתפתחו הפרעות קצב-נוכל לזהות ולטפל בהן באופן מיידי, בדיוק כמו ששמעתם כבר בהקלטה המצחיקה ששלחתי בתחילת הנושא.

עד כאן, בטרום ביה"ח. מה יחכה לו בביה"ח?
אז כמו שהזכרנו-המקום של חולה עם אוטם הוא ביחידה לט"נ (ICCU), וליתר דיוק-בחדר הצנתורים.

צנתור:
לצנתור משמעות כפולה, הוא גם אבחנתי (=מזהה אם יש חסימה, איפה בדיוק וכמה היא משמעותית) וגם טיפולי (=אם אכן תזוהה חסימה יפתחו אותה).

נסביר בקצרה על הפעולה הזו ופעם הבאה שאתם במשמרת אט"ן ומפנים ל"יחידה"-תתעקשו להישאר ולראות את הצנתור.
הפעולה הזו מתבצעת באלחוש מקומי בלבד, המטופל בהכרה מלאה.
נכנסים עם מחט לעורק הרדיאלי או הפמורלי, דרכה דוחפים מוליך דקיק עד הלב, כשהוא ממוקם שם-מזריקים דרכו חומר ניגוד שניתן לראות בזמן שיקוף, החומר צובע את הדם וכך ניתן לראות בצורה יפה את כלי הדם הקורונריים, האם יש מילוי מלא בכולם וכו'.

במידה ומזוהה אזור חסום או עם היצרות משמעותית-ניתן להרחיב אותו בעזרת בלון או קפיץ (סטנט) זעיר, שמעבר להרחבת כלי הדם כרגע-גם ישמור עליו בהמשך שלא ייסגר שוב.
הנה תראו את האנימצייה שמדגימה את זה:
http://amitai-net.co.il/n11/page/p5-78.asp

ניתוח מעקפים:
ישנם מקרים בהם לא ניתן לפתוח את החסימה ע"י צנתור, כאשר מדובר בחסימה קשה או במחלה המערבת חסימה של מס' כלי דם.
במקרים אלו יבוצע ניתוח מעקפים, כשמו כן הוא-השתלת "כביש עוקף" במקום כלי הדם החסום. מאיפה לוקחים כזה?
אפשר לקחת כלי דם פריפרי (למשל-מהרגל), ואפשר גם כלי דם מתוך החזה-ולהעביר אותם הסבה לעורקים קורונריים.
כמובן שזו פעולה הרבה יותר טראומתית לגוף, מדובר בניתוח קשה, שהשיקום ממנו אורך חודשים.
הנה, גם לזה יש אנמצייה קצרה:
http://amitai-net.co.il/n11/page/p5-79.asp

לא הספקנו לדבר על בצקת ריאות אז נשמור אותה לפעם הבאה, ובה נחתום את מצבי החירום הלבביים. 

בהערכה רבה על תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון.