חלק ראשון

באופן טבעי, כהמשך לפג' בטן-נעסוק קצת ב הלם.
אז מה זה הלם? בואו נעזוב רגע את ההגדרות המקצועיות שכתובות במצגות ובספרים המקצועיים ונגיד פשוט: הלם הוא מצב בו מגיע פחות דם (וממילא-פחות חמצן) לאצבע הקטנה ברגל. 
למה זה קורה?
3 אפשרויות, 
1.    בעיה ב"נוזל".
2.    בעיה ב"צנרת".
3.    בעיה ב"משאבה".
אנחנו מכירים מס' סוגים של הלם (5), אבל לא משנה איזה מהם-תמיד הגורם הוא אחת ה"בעיות" שהזכרנו.

למי שכבר שכח-נזכר יחד בחמשת סוגי ההלם:
א.    תת נפחי (היפוולמי).
ב.    לבבי (קרדיוגני).
ג.    זיהומי (ספטי / ספסיס).
ד.    רגישותי (אנאפילקטי).
ה.    עצבי (נירולוגי / ספינלי).

הפעם נפתח בסוג ההלם הראשון-הלם תת נפחי / היפוולמי הנפוץ יותר אצל פצועי טראומה:
בסוג הלם זה הבעיה היא ב"נוזל"=איבוד נוזלים. איך? או בעקבות דימום (וממש לא משנה אם הוא פנימי או חיצוני) או בעקבות התייבשות (שלשולים / הקאות / זיעה / דרך העור בכוויות מפושטות). 
מה ההבדל בין 2 האופציות?
באופצייה הראשונה (דימום)-מלבד הנפח, הפצוע מאבד גם את מרכיבי הדם. 
לעומת זאת, באופצייה השנייה (התייבשות)-עיקר מה שאובד הוא הנוזל (פלזמה), ותאי הדם נשארים במע' הדם.
ממילא, מדיניות החזר הנוזלים על רקע דימום-תתמקד במנות ומרכיבי דם, לעומת החזר נוזלים על רקע התייבשות שיתמקד ב'סתם' נוזלים להחזר נפח=סודיום כלוריד (NaCl).
אז מה קורה בפועל?
ככל שאובדן הנוזלים חריף יותר-מערכות התמיכה והפיצוי בגוף עובדות קשה יותר. 
בואו נדמיין את תהליך הקריסה של מפעל בקשיים כלכליים חמורים: גל הפיטורין הראשון כמובן לא יכוון למנהלים ולעובדים הקריטיים, אלא ב'פריפריה'-בעובדים הפחות קריטיים להמשך תפקוד המפעל. במקביל לצמצומים-ההנהלה תלחץ על עובדי היצור להגביר את הקצב ולחפות על הקשיים בעזרת יצור נוסף. רק בהמשך, כשלא תהיה ברירה-יפוטרו עוד ועוד עובדים, ביניהם עובדים קריטיים להמשך הייצור-עד לקריסתו הסופית של המפעל.  
 
בחזרה לגוף: המוח מזהה ירידה באספקת הדם / חמצן ופועל בשתי דרכים במקביל,

א.    סגירת פריפריה: הפסקת אספקת דם לעור (בתגובה יופיע עור חיוור וקר), בהמשך לשרירים (בתגובה תופיע חולשה ורעד), מע' העיכול (בתגובה יופיעו בחילות והקאות) וההפרשה...
ב.    הפעלת מנגנון פיצוי (קומפנסצייה): המוח מורה ללב להזרים יותר דם (ממילא יופיע דופק מהיר, וחלש-בגלל אובדן הנפח), ולריאות להכניס יותר חמצן (ממילא תופיע נשימה מהירה, ושיטחית-ככה זה, ככל שנושמים מהר יותר). 
ג.    בנוסף: כחלק מהשטף האדרינרגי (הפרשת האדרנלין מיותרת הכיליה לצורך מנגנון הפיצוי)-תופיע זיעה, זיעה שאנו נוהגים לכנותה "קרה"-בשונה מזיעה "חמה" שמופיעה על רקע מאמץ או פעילות ספורטיבית. בהמשך, ככל שההלם יעמיק-נצפה להחרפה בסימנים האלו, 
במקביל לירידה בלחץ הדם, ברמת ההכרה ומשם לתהום שמחכה לפצוע הזה...
זהו, ממש הארכנו הפעם. בואו נראה איך ד"ר אלוטין (ההוא מהחרוזים, אתם זוכרים) מסכם את זה:
 

WhatsApp Image 2018-05-13 at 12.59.31.jpe

בהערכה גדולה על כל תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון