מעלה חבר (פני חבר)

כתובת דוא"ל:

סיסמא:

הכנס אותי אוטמטית בפעם הבאה

עמוד הבית

ישובי המועצה

מעלה חבר (פני חבר)

הישוב מעלה חבר הוקם ב - ט"ו באלול תשמ"ג (24.8.1983)

ביום ז' בשבט תשמ"ב (31.1.1982), עלתה על הקרקע היאחזות נח"ל בשם נח"ל יקין, שהתקיימה עד לעליית היישוב מעלה חבר על הקרקע. מקומה של ההיאחזות היה מעט מצפון למקום בו עומד היישוב כיום.

כשנה וחצי לאחר מכן, בט"ו באלול תשמ"ג (24.8.1983), יצאו אחת עשרה משפחות את קריית ארבע ועלו ליישוב החדש מעלה חבר. במשך זמן רב קודם לכן הם עקבו באופן צמוד, מתוך שותפות ומעורבות אחר עבודות הפיתוח והבינוי שביצע משרד השיכון במקום. ברגע שניתן היה, הם עלו על הקרקע. החברים, כולם מקרית ארבע, חלקם בוגרי ישיבת ניר, מצאו במקום מבנים מוכנים למגורים ולבית כנסת, אך עמד לפניהם אתגר גדול. הדרך למעלה חבר באותם ימים עברה דרך הכפר בני נעים, הייתה זו דרך שהובילה מקרית ארבע למעלה חבר בלבד ללא חיבור לאף אחד מיישובי האזור האחרים. במקום לא הייתה מכולת ולא מקווה ואחת עשרה המשפחות קבעו תורנות נסיעה לשבתות על מנת שיישאר מניין ביישוב לשבת. במשך שנותיו הראשונות, היישוב כמעט ולא גדל. בשנת תש"ן (1990) החל מהלך שבו הגיעו משפחות חדשות ליישוב, מרביתן מישיבת "שבי חברון" שבחברון, ואילו המשפחות הוותיקות עזבו לאט-לאט את המקום. בשנת תשנ"ב (1992) הצטרפו משפחות נוספות, והיישוב גדל לכעשרים משפחות.

יחד עם גל הקליטה של תשנ"ב, הוקמה ביישוב "ישיבה קטנה" - כחלק ממוסדות ישיבת שבי חברון. הישיבה הוקמה בתחילה בתוך הישיבה הגבוהה שבחברון, אך בשנת תשנ"ב נפרדו השתיים והישיבה הקטנה עברה למעלה חבר. בישיבה לומדים באופן אינטנסיבי לימודי קודש, אך ישנם גם לימודי העשרה בתחומים נוספים. בישיבה לומדים תלמידים מכל רחבי הארץ, ביניהם גם ילדים ממעלה חבר. בשנת תשנ"ט (1999) הוקם בניין הקבע של הישיבה.

באותה שנה בה החל היישוב לגדול, שנת תשנ"ב (1992), עלתה לשלטון מפלגת העבודה, והקפאת הפיתוח והבנייה ביש"ע הותירה את היישוב ללא אפשרויות הרחבה. בסוף שנת תשנ"ה (1995), עם ביטול ההקפאה, החלה בנייה מסיבית של בתי קבע. בתוך שנה וחצי נבנו בתים רבים ביישוב, המשפחות הוותיקות עברו אליהם, ומשפחות חדשות יכלו להגיע.

כקוריוז מספרים במעלה חבר, כי מי שגרם לגידול חד במספר המשפחות שנקלטו במעלה חבר היה דווקא שמעון פרס, "שלא באשמתו". בראיון פומבי הוא טען שישנם יישובים "מיותרים" שאותם יש לפנות. כדוגמא הזכיר שני יישובים - נצרים שבגוש קטיף, ומעלה חבר שבהר חברון. בתוך שנה הוכפל(!) מספר המשפחות ביישוב כארבעים. את ההתבטאות האומללה-בת מזל הזו זוכרים ביישוב עד היום לטובה.

בשנת תשנ"ח (1998) הוקמה מדרשת מעלה חבר, גם היא ברוח ישיבת שבי חברון. המדרשה מארגנת מסיבות חומש וסידור, ימי שדאות, חגיגות בר ובת מצווה, ימי עיון וסמינרים בנושאי ארץ ישראל, תורה ומדע ועוד. במדרשה ישנו מרכז אירוח לקבוצות תלמידים ומשפחות, והיא מקיימת פעילויות במעלה חבר ובשאר חלקי הארץ.

בשנת תש"ס (2000) נערך ניסיון להקים מכון טכנולוגי-תורני ביישוב, בשם "מכון תאומים". המכון פעל במשך כשנתיים.

בית הכנסת נחנך עם הקמת היישוב, במבנה שנבנה על ידי משרד השיכון. במשך השנים הורחב בית הכנסת למבנה גדול ומפואר כיאה למקדש מעט.

ילדי היישוב לומדים במוסדות החינוך בקרית ארבע. אחר הצהריים מתקיימות לילדים פעילויות מגוונות: חוגים, מועדונית וספריה מטעם המועצה, לימוד בחברותא עם תלמידי הישיבה הקטנה, תלמוד תורה וסניף בני עקיבא נפרד. בשבתות מתקיים עונג שבת לכל קבוצת נוער בבתי התושבים, דבר התורם לגיבוש בין המבוגרים והנוער ומוסיף לתחושה המשפחתית ביישוב.

רב היישוב מהווה ציר מרכזי בהוויית היישוב, ומעורב בנושאים ציבוריים ובשאלות הנוגעות לתקופה. הרב מעורב גם בשאלות הנוגעות בחינוך ובחכמת חיים שמעבר להלכה. הרב מעביר מדי ערב שיעור בדף היומי ובהלכה, ובשבת שיעורים לקבוצות גיל שונות.

שמו של מעלה חבר, כמו יישובים אחרים בהר, אינו השם הרשמי שנקבע על ידי ועדת השמות הממשלתית. התושבים רואים את ביתם ב"מעלה חבר", בעוד ועדת השמות הממשלתית קבעה את השם "פני חבר", כיוון שמיקומו איננו על ראש הגבעה - במעלה - אלא "פונה" אל נופיו של נחל חבר, בו נמצאו אגרות בר כוכבא. פני חבר, מעלה חבר, כך או כך : הנוף הנשקף מהיישוב מרהיב, ומשתרע לרוחב המדבר עד הרי מואב. התושבים נהנים מאוד גם מהנוף הגיאוגרפי הנשקף מחלונותיהם, וגם מהנוף האנושי, ביישוב בו התושבים חיים על פי ערכי תורה ומצוות, חינוך ואהבת הארץ.