הישוב נגוהות הוקם ב - תשנ"ח (1998)
נגוהות ממוקמת במורדות המערביים של הר חברון, כ-5 ק"מ מזרחית לשקף שבחבל לכיש וכ-25 ק"מ מקרית גת. ממזרח, במרחק של כ-15 דקות נסיעה, נמצאים היישובים עתניאל ובית חג"י. תושבי נגוהות מרגישים במרכז, בנקודת החיבור בין ההר לשפלה. מצד אחד קיים החיבור להר חברון ושורשיו בתולדות העם ומצד שני חיבור למושבי חבל לכיש ולקריית גת, וכך מתחזק הקשר לעם ישראל. אמר אחד החברים: "אם כדי להגיע הביתה אתה עובר במושבי חבל לכיש ואת הקניות אתה עושה בסופר בקרית גת, קל יותר שלא ליפול בחטא ההסתגרות".
ביום י"ט בטבת תשמ"ב (14.1.1982), הוקמה היאחזות הנח"ל נגוהות, או כפי שנקראה באותם ימים, מצפה לכיש. שמו של היישוב נקבע בעקבות הצעתו של המשורר יצחק שלו לציון החידוש שיש באורותיו של יישוב יהודי הנוגהים ממרומי הר חברון. במשך כשש עשרה שנים התקיימה ההיאחזות, עד שנת תשנ"ח (1998). שנה זו הייתה שנה קשה בתולדות ההתיישבות ביש"ע. יישובים חדשים לא הוקמו, "המזרח התיכון החדש" ריחף באוויר, והצבא חיפש איך לצמצם את פריסתו בשטח. באזורנו, היאחזות הנח"ל דורן (המכונה: מצפה אמציה), הסמוכה לכפר דורא, ננטשה והיאחזות הנח"ל נגוהות עמדה גם היא לפני נטישה. מתוך תחושת שליחות נרתמו המועצה האזורית הר חברון ותנועת ההתיישבות "אמנה" ליישב את הנקודה. הרעיון היה לגייס תלמידי ישיבת הסדר שיחזיקו בנקודה וישמרו עליה, ולאחר שיפשטו מדים, יאזרחו את ההיאחזות, שתיהפך ליישוב. ישיבת ההסדר בעתניאל וישיבת ההסדר בירוחם יצאו חלוצים לפני המחנה וגייסו בחורים למשימה.
על מנת ליצור תהליך שיוביל בכיוון אזרוח המקום, חיפשו הגורמים שפעלו ליישוב הנקודה, קצין שיתאים גם לתפקיד מ"פ ההיאחזות וגם לחבורת המתיישבים העתידית. ואכן המ"פ שנמצא שימש כמ"פ לחבורה עד שאוזרח המקום. וכשאוזרח המקום, "התאזרח" גם הוא והחל לשמש כמזכיר היישוב.
בשלב מסוים הוחלט שיש צורך לגייס משפחות לנגוהות. המ"פ שאל ובדק בשלטונות צה"ל אם ניתן להביא את הרב ומשפחתו על מנת לסייע לתלמידים ללמוד. תשובת הצבא הייתה מעורפלת: כשתמצא רב נדבר. לאחר חיפושים נמצא רב, בעל משפחה שהייתה מוכנה לעבור מיידית ממעון לנגוהות. לאחר עליית הרב, משהבינו בפיקוד הנח"ל את משמעות כניסת משפחות להיאחזות, החליטו ראשי הנח"ל לאסור עליית משפחות. מאז, בכל פעם שהתקיים סיור של גורמי הביטחון בנגוהות "העלימו" את משפחת הרב.
וכך בתהליך איטי והדרגתי הצטרפו נשות "החיילים" ל"בסיס", ובמקום החל להתגבש גרעין משפחות. השנים הראשונות היו שנים ברוכות של קליטה, פיתוח ראשוני ובנייה - חיבור תשתיות חשמל, מים וביוב והקמת שכונות קרוואנים. היישוב לא הסתפק בקרוונים ובשנת תשס"ב (2002) החלה בניית בתי הקבע ביישוב..jpg)
עד שנת תש"ס (2000) היה היישוב קשור מבחינת תחבורה, תעסוקה ולימודים, להר חברון. בשנת תש"ס נמסר הכביש המחבר את היישוב עם הר חברון לאחריות הרשות הפלשתינית ומאז הוגבלה התנועה בכביש זה ובתקופות מסוימות אף הופסקה לחלוטין. על מנת לאפשר כניסת ויציאת תושבים מהיישוב הוכשרה דרך חלופית לכיוון מערב, אל היישוב שקף. למרות המגבלות שמטיל הצבא מעת לעת על הנסיעה בכביש המחבר את היישוב עם הר חברון, מתמידים התושבים בנחישות לשמור על ציר הנסיעה לכיוון הר חברון פתוח לשימוש. כך למשל תושבי היישוב השקיעו מזמנם כדי להגיע ליישוב דווקא באמצעות ההסעות מאדוריים, כאשר היה ברור שהרכב הפרטי, שנותר באדוריים, יאלץ להמתין עד שיוכלו להגיע ולקחתו.
כיום לומדים ילדי נגוהות בבית הספר האזורי בעתניאל. עובדה זו מחזקת את קשרי התחבורה בין נגוהות להר חברון - שכן קשה יותר להודיע פתאום על סגירת כביש לתלמידים. בנוסף לתלמידי בית הספר, גם חלק מתושבי נגוהות לומדים ועובדים בהר חברון. כל שימוש בכביש מקל על התחבורה לנגוהות והופך אותה ליותר נורמאלית.
בערב ראש השנה תשס"ד (26.9.2003) בעת סעודת החג, חדרו מחבלים לנגוהות ורצחו את איל יברבוים ואת התינוקת שקד אברהם הי"ד. המכה הקשה היוותה נקודת מבחן ליישוב. חבריהם המשיכו בדרכם והגיבו בעשיה ציונית: בפסח אותה שנה נחנך מעון היום ביישוב, הנושא את השם "שקד" ונחנכה שכונת הקבע הנושאת את השם "איל".
בחלקו המערבי של היישוב הוקמה בשנת תשס"א (2001), שכונת "גבעת הבוסטר", והיא תוחמת את גבולות היישוב המתוכנן ממערב. קיומה של השכונה נתפס על ידי חברי היישוב כמשימה התיישבותית שתקבע את הגודל העתידי של היישוב. היום זוהי שכונה קטנה בעלת צביון מיוחד - נחישות ומסירות נפש, עם פתיחות חברתית ומגוון אנושי.
חברי נגוהות עוסקים במקצועות מגוונים בקריית גת, באשקלון ובהר חברון. בתוך היישוב, ישנן יוזמות בעיקר בתחומי החקלאות: גידולי עגבניות ודלורית, מטעי זיתים לשמן, כרמים ליין, ורדיית דבש במכון הרדייה באזור התעשייה. בנוסף, פועלת במקום חברת "נגואופ", העוסקת בפיתוח רכיבים וציוד בדיקה לענפי התקשורת והרפואה. חברה אחרת פיתחה תוכנה בשם "תרומות.נט", שמטרתה לייעל את עבודתן של עמותות. בנגוהות פועלת "מדרשת נגוהות", המשלבת שירות לאומי משמעותי בערי הדרום עם לימודים תורניים בשעות הערב.
הנוף הנשקף מנגוהות מגוון ומבטא היטב את מיקומו של היישוב - הר חברון מתנשא מעל במזרח, וחבל לכיש פרוש כשטיח למרגלותיו במערב. בימים אלה הופך היישוב לנגיש יותר : כביש 358 יחבר את שקף לצומת שוקת ולבאר שבע, וכביש 6 יקצר את הדרך צפונה.
היישוב עבר את חבלי הלידה, אך התושבים עוד לא מרגישים את עצמם ממוסדים. כל אחד חש שהוא יכול להשפיע על היישוב שהוא צעיר ותוסס וגמישותו עדיין רבה.
נכון לעכשיו (תשס"ח - 2008):
אוכלוסייה: כ-30 משפחות (כ-80 ילדים)
צורת התארגנות: יישוב קהילתי
מרחק מקרית גת: 25 ק"מ
גובה: 707 מטר מעל פני הים
תעסוקה במקום:
גידולי ירקות, מכוורת דבורים, זיתים לשמן, כרמי יין, חברה בתחום האלקטרואופטיקה, חברת תוכנה, מדרשת נגוהות
אבני דרך:
י"ט בטבת תשמ"ב (14.1.1982) הקמת היאחזות נח"ל בנגוהות
תשנ"ח (1998) תחילת כניסת אזרחים להיאחזות
תשס"ב (2002) בניית שכונת הקבע
תשס"ה (2005) הקמת מדרשה לבנות
כניסה לאתר הבית |