שמעה הוקם בראש השנה תשמ"ט (ספטמבר 1988)

היישוב שמעה, הנקרא על שם שמעה אחי דוד המלך, היה אמור לקום בסמוך לאזור התעשייה מיתרים, במקום בו נמצא כיום מצפה עשהאל. היאחזות הנח"ל שנקראה בתחילה נטע, עלתה על הקרקע במקום בו נמצא היישוב היום, בי"ג בתמוז תשמ"ה (2.7.1985). בהיאחזות פעלו גרעיני התיישבות של התק"מ שחבריהם עבדו בעיקר ביישובים אחרים, בדרום הר חברון ובצפון הנגב. בענף החקלאות בהיאחזות עצמה היה דיר עיזים, מטע זיתים וגן ירק. כמו כן, פעלו בהיאחזות שלוש שלוחות של מפעלים גדולים, בתחומי הטקסטיל והמתכת. באותה תקופה נעשה ניסיון לגדר את אדמות המדינה באזור שמעה למטרות גידול בקר, כמו שנעשה ברמת הגולן, אך הניסיון לא צלח. גרעין שהתארגן בבאר שבע בשנת תשמ"ז (1987) התאהב באזור דרום הר חברון, והחליט להקים בו יישוב - וכאשר החליטה הממשלה על אזרוח היאחזות הנח"ל נטע, עלה הגרעין להיאחזות, ושמה הוסב ל"שמעה".

טקס אזרוח ההיאחזות התקיים בכ"ז בתמוז תשמ"ח (12.7.1988) בנוכחות סגן ראש הממשלה דוד לוי, עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות שמעון שבס ומפקד הנח"ל תא"ל בנצי ויינר. עיתון דבר דיווח למחרת כי התק"מ התכוון להקים כאן קיבוץ בשם עשהאל, אך לא הצליח להביא אנשים ו"גוש אמונים קפץ על המקום בשמחה" (דבר 12.7.88, עמ' 3; 13.7.88 עמ' 39).

לאחר טקס האזרוח נשארו חיילי הנח"ל במקום עוד מספר חודשים עד להגעת המתיישבים למקום. בערב ראש השנה תשמ"ט (ספטמבר 1988) עלתה למקום המשפחה הראשונה. היה זה זוג שנישא שלושה ימים בלבד לפני העלייה: כיוון שהחטיבה להתיישבות לא אישרה עליית רווקים, הוקדמה החתונה לעלייה לקרקע. רק כעבור שבועיים, בחג הסוכות, עלו עוד שבע משפחות, היישר לסוכות שנבנו במקום. לאחר חג הסוכות גרו התושבים בקרוואנים, וחודשים מעטים מאוחר יותר הגיעו גם האשקוביות.

שש שנים לאחר העלייה על הקרקע, בשנת תשנ"ד (1994), נסתיימה בניית שכונת הקבע הראשונה וקבוצה ראשונה של משפחות פינתה את המבנים הזמניים.

בשנים הראשונות, טרם סלילת הכביש, היה היישוב מבודד ביותר : מים היו צריכים להביא מעתניאל, על דרך עפר מלאת מעקשים, וקשיים אלו גרמו לתקלות באספקת המים ליישוב. גם בכיוון ההפוך, בכיוון באר שבע, הייתה הדרך הקשה מקור לבעיות: העלייה מבאר שבע לאחר יום עבודה הייתה מעייפת, ותושבים היו עוצרים על מנת לישון מעט בדרך - עד שהיה מגיע תושב נוסף מאחוריהם ומעיר אותם.

באותן שנים היה על חברי היישוב להתמודד גם עם הקשיים שבמגורים זעירים: לא היה אפילו מקום למכונות כביסה בתוך הקרוואנים הקטנים, ולכן נאספו כל מכונות הכביסה לחדר אחד - ושם התקבלו החלטות אסטרטגיות שונות בחיי היישוב, תוך כדי הכנסת בגדים למכונה או הוצאתם החוצה לייבוש...

רק בתשנ"ב (1992) נסללה דרך העפר לבאר שבע, וההגעה למקומות העבודה והלימודים בבאר שבע הפכה נוחה יותר. ילדי שמעה, כמו ילדי ליבנה, אשכולות ועומרים לומדים במיתר ובבאר שבע. התושבים עובדים בין השאר במועצה האזורית, בבאר שבע ובסביבתה. בסמוך ליישוב הוקם אזור התעשייה מיתרים (זהו היישוב הקרוב ביותר לאזור התעשייה המתפתח), ומפעל לתמרוקים ששכן ביישוב בשנותיו המוקדמות עבר לאזור התעשייה מייד עם פתיחתו לעסקים.

מצפה אשתמוע

על גבעה קטנה בצפונו של היישוב, נבנתה שכונה חדשה שנקראת מצפה אשתמוע. קבוצה של משפחות דתיות, עלתה למקום בשנת תשס"א והחלה בנסיון ליישב את הגבעה. בשנת תשס"ה (2005) לאחר הגירוש מצפון השומרון, התיישבה במקום ישיבת חומש והקימה בו את הישיבה מחדש. תלמידי הישיבה וראשיה מקווים לבנות במקום את מבני הקבע של הישיבה.

נכון לעכשיו
(תשס"ח - 2008):

אוכלוסייה:

כ-80 משפחות (כ-150 ילדים)

צורת התארגנות:

יישוב קהילתי

מרחק באר שבע: 28 ק"מ

גובה: 640 מטר מעל פני הים

תעסוקה במקום:
מפעל לייצור ציוד כיבוי אש, מפעל קוסמטיקה, מפעל למִחְזוּר שמן

אבני דרך:

י"ג בתמוז תשמ"ה (2.7.1985)
הקמת היאחזות נח"ל שמעה

תשמ"ז (1987)
התארגנות גרעין שמעה בבאר שבע

כ"ז בתמוז תשמ"ח (12.7.1988)
טקס אזרוח ההיאחזות