חלק ד - חנק מגוף זר

ממשיכים במצבי חירום נשימתיים, והפעם- חנק מגוף זר :

כללי:
מביאים לנו ילד שהכניס לפה מטבע של חצי שקל, לפני הכל צריך לעשות הבחנה בין שאיפה לבליעה.
שאיפה=לקנה, מע' הנשימה.
בליעה=לוושט, מע' העיכול.
נכון, לא תמיד אנחנו יכולים לדעת אבל זו השאלה המרכזית שצריכה להעסיק אותנו. אותה צריך לברר ובהתאם לכך-לפעול.
איך עושים את זה?
באופן עקרוני, שאיפה (קנה) תגרום להפרעה נשימתית, בעוד שבליעה (וושט) תגרום להפרעות בעיכול. מה הבעיה? שלא תמיד זה כך. הקנה הוא קדמי והוושט מאחוריו, אלא שהקיר האחורי של הקנה (זה שמפריד בין הקנה לבין הוושט) הוא לא סחוסי וחזק כמו החלק הקדמי, והוושט יכולה לבלוט לתוכו, על חשבון קוטר הקנה. 
זה כמובן טוב ביום יום, כשאנחנו לוקחים ביס גדול מהלאפה-החתיכה הזו מצליחה לעבור בוושט בזכות היכולת לבלוט לתוך הקנה ובכך להגדיל את קוטר הוושט, אבל בזמן בליעה של גוף זר שנתקע בוושט ולא מתקדם הלאה למטה-זה יכול לגרום להפרעה נשימתית. בקיצור, גם בליעה יכולה לגרום להפרעה נשימתית. 

בליעה:
נחלק את זה ל 2 רמות, בהתאם לגובה.

א. בליעה של גוף זר שנתקע בוושט.
איך נדע? סיפור מקרה, ובנוסף-נגיע למטופל שמתלונן על כאב בגרון, גירוי הקאתי מוגבר וחוסר יכולת לבלוע. אין לנו באמת איך לעזור לו ברמת השטח, אבל חשוב להבין האם זה מערב גם הפרעה נשימתית ובמידה וזו אכן מתרחשת-יש להעשיר בחמצן במקביל לפינוי וכמובן לפנות בדחיפות / לשקול חבירה לאט"ן במרחק פינוי משמעותי וכאשר ההפרעה הנשימתית ניכרת.

ב. בליעה של גוף זר שעבר את הוושט.
איך נדע? סיפור מקרה, ובנוסף-נגיע למטופל ללא כאב משמעותי כרגע בגרון, ללא גירוי הקאתי חריג. אז איפה הגוף זר עכשיו? 3 אפשרויות,
1. בקיבה-המעבר מהקיבה לכיוון המעי הינו מעבר צר, שגוף זר יכול להיתקע בו ולא יצליח להתקדם הלאה.
2. במעי-באופן כללי, מה שעבר את המעבר הצר שביציאה מהקיבה-לא יתקע בהמשך ויצא בצואה.
3. יצא כבר עם הצואה.

כאשר אנחנו לא יודעים איפה הוא חונה כרגע בין 3 התחנות-צריך לעשות צילום ולפי מה שרואים-מחליטים על הטיפול.
בכל מקרה, בשעות ובימים שלאחר מכן חשוב לעקוב אחר דם בצואה שיכול לרמז על פציעה של המעי.

שאיפה:
גוף זר לא אמור להיכנס לדרכי הנשימה, וגם אין לו דרך לצאת משם אם לא נעזור לו.
גם כאן נחלק ל 2 רמות, בהתאם לגובה.
א. תקוע בקנה הנשימה / ברונכוסים.
איך נדע? לרוב תהיה הפרעה נשימתית. היא יכולה להיות קלה, משמעותית (חסימה חלקית) המלווה ברעשי רקע של שריקות וציפצופים או קריטית (חסימה מלאה) בה המטופל שקט לגמרי ואין כלל מעבר של אוויר.

ב. התקדם הלאה לריאה עצמה.

אם מדובר על אופצייה ב'-אין לנו מה לעשות. בביה"ח יעריכו אותו ויקבלו החלטה אם ואיך להוציא. הנה תראו פה ברונכוסקופייה (נכנסים עם מצלמה לקנה ומשם מתקדמים למטה לברונכוסים), תראו איזו הפתעה מצאו שם מה'על האש' שהוא אכל:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-95.asp
זה יכול להיות גם משהו קטן הרבה יותר. תראו למשל פה:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-94.asp
סה"כ קליפה של גרעין אבטיח, אבל בשביל תינוק זה קריטי.

אם מדובר על אופצייה א' שהגוף הזר תקוע כרגע בדרכי הנשימה וגורם להפרעה נשימתית-כאן זה כבר המגרש שלנו.

טיפול:
לפני שנפרט-2 הנחות יסוד,
1. כל עוד המטופל מצליח לנשום בצורה סבירה, לאוורר ולחמצן את עצמו בלי התערבות-עדיף לשמור את ההתערבות לבי"ח, לעשות אותה תחת וידאו, מומחים וגיבוי מקצועי אם משהו מסתבך. 
2. שיעול אקפטיבי של המטופל עדיף ומשמעותי יותר מהתמרונים החיצוניים שלנו. הלחץ שהוא מפעיל בשיעול פשוט חזק יותר.

אחרי שיישרנו קו-מה בכל זאת כן אנחנו יכולים לעשות?
1. הרגעה ועידוד לשיעול. נשמע מיותר ופשוט אבל זה. תנסו להרגיע אותו ולהסביר שיתאמץ להשתעל חזק, ממש.
2. תמרון היימליך.
המטופל לא מספיק רציני בשביל להשתעל-זה המקום שלנו להתערב. שכחתם איך עושים את זה? הנה תראו את המלצר האלוף הזה, לדעתי מגיע לו טיפ שמן במיוחד:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-97.asp
3. החולה שלכם התמוטט? אתם בהחייאה. אנחנו מקווים שהעיסויים שלנו יקדמו את הגוף זר הזה כלפי מעלה לכן מידי פעם תציצו ללוע, אם אתם רואים אותו בולט ומעריכים שאתם יכולים לשלוף אותו-עשו זאת, אבל רק אם אתם בטוחים שלא תדחפו אותו עוד פנימה!
מה באמת יעזור לו? האט"ן. מהמקרים (הבודדים אולי) בהם לאט"ן יש השפעה כ"כ מכריעה ודרמטית. אחרי שתראו את זה פעם אחת תבינו שלא צריך להיות חכם גדול בשביל זה. לרינגוסקופ שמאיר ללוע ומלקחי מג'יל שבאמצעותם שולפים את החתיכה הזו-והאירוע נגמר.
הנה, תראו את התיאור המצורף, צרפתי גם תמונה של הטבעת פלסטיק ששלפו לו מבין מיתרי הקול.

הארכנו יותר מהרגלנו הפעם, אז בפעם הבאה נסגור כמה פינות הכרחיות לנושא הזה. אל תתייאשו.

בהערכה רבה על תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון.

 

לפני שנמשיך לדבר על מחלות ריאה חסימתיות-חוב קטן מהפעם הקודמת:
דיברנו על היימליך, אבל חשוב להזכיר שבתינוקות אנחנו משלבים לחיצות חזה (שהן למעשה במקום ההיימליך) וגם טפיחות גב. נגיד עליהם מילה:
הזכרנו שכל עוד המטופל מסוגל-הלחץ שהוא יצור בשיעול העצמי שלו הוא עדיף, ויותר סיכוי שהוא יפלוט את הגוף הזר מאשר תמרון חיצוני שלנו. לכן אנחנו מרגיעים ומעודדים לשיעול. טפיחות גב (המכונות טפיחות גורדון) מדכאות שיעול, ולכן אנחנו נמנעים מהן. אבל, בתינוקות, בהן היכולת ליצור שיעול אפקטיבי מוגבלת-אנחנו משלבים גם את הטפיחות, כחלק מהמאמצים לחלץ את הגו"ז. הנה, תראו בהדגמה כאן. מצטער שזה באנגלית-הוא פשוט עושה את זה מצוין:
https://www.youtube.com/watch?v=axqIju9CLKA
תראו פה עכשיו בלייב, למרות שהוא עושה את זה בעדינות-הגוף זר מחולץ מהר מאוד. תהיו אגרסיביים, כמו בהדגמה.
https://www.youtube.com/watch?v=4NXr6Zfcgfs

טוב, אחרי שסיימנו עם הנושא הזה-אפשר להתקדם לאחד מצבי החירום הנשימתיים הנפוצים ביותר אליהם אנו נקראים:
מחלות ריאה חסימתיות
הכותרת הזו כוללת בתוכה 2 מחלות,
1. אסטמה.
2. מחלת ריאה חסימתית כרונית, או כפי שכולנו קוראים לה: COPD.

יש בין המחלות האלו לא מעט קווים מקבילים וזהים, וישנם גם לא מעט מאפיינים שונים. לכן, ניתן רקע כללי ולאחריו נצלול ונפרט בצורה פרטנית על כל אחת מהן.

המשותף הוא ששתי המחלות האלו גורמות להיצרות של דרכי הנשימה התחתונות (כלומר-מתחת להתפצלות הקנה, בסימפונות  ובפיצולים האין סופיים שבהמשך), וממילא-להפרעה באוורור, כלומר-ביכולת של המטופל להוציא אוויר באקספיריום, בנשיפה. 
זה גורם ל 2 בעיות,
1. אם לא מפנים את האוויר שבריאות אז בסופו של דבר גם ישנה הפרעה חמצונית, בסופו של דבר תהיה בעיה גם באינספיריום, בשאיפה.
2. צבירת פחמן דו חמצני (CO2). זוכרים שדיברנו על היפרוונטילצייה? אז פה זה הפוך. וגם זה לא טוב, נפרט בהמשך.

למרות זאת-אלו מחלות שונות.
אסטמה
אסטמה היא מחלה דלקתית, נוצרת דלקת בדרכי הנשימה והדלקת הזו גורמת להיצרות שלהן. אלו אומנם חולים מאובחנים כחולי אסטמה, אבל ביום יום-הם "חולים בריאים". הם סובלים מהתקפים, בהם המחלה מתפרצת, אבל בין התקף להתקף-הם ממש סבבה. חלקם עוברים התקף כל שני וחמישי, חלקם עוברים כל שנתיים, אבל בסוף, כל עוד הם לא בהתקף-הם אנשים טובים.
בנוסף, זו מחלה של צעירים. נכון, יש גם לא מעט מבוגרים שחולים בה, אבל אצל מרבית חולי האסטמה-המחלה הופיעה לפני גיל 40. תזכרו את זה, זה ממש חשוב באבחנה המבדלת.
לעומת זאת, חולי COPD
אלו אנשים אחרים לגמרי. אלו חולים באמת, הם חולים כרוניים, קבועים, לא התקפיים. לאנשים האלו יש נזק משמעותי לרקמת הריאה, וככה הם חיים. אז מה קרה היום שהם הזמינו אותנו? יש להם החמרה במצב הנשימתי.

שימו לב למינוח, הוא לא סתם. לחולה אסטמה יש התקף אסטמה, לחולה COPD יש החמרה במצב הנשימתי .
בנוסף, זו מחלה של מבוגרים. אין מטופל בן 30 עם COPD, וגם לבן 80 שעד היום לא היה לו COPD-המחלה לא קופצת עליו יום אחד. זה תהליך. הם והמשפחה שלהם יודעים להגיד את זה, זה רשום ברשומה הרפואית שלהם, והם גם יגידו לכם את זה.

נעצור כאן, זה היה מבוא.
בפעם הבאה נפרט בצורה מסודרת, איך מזהים ואיך מטפלים.
אין לכם ברירה, תישארו במתח. 

בהערכה רבה על תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון.